מבט על הימים הלא רחוקים בהם "אגד" הייתה מונופול – תנו לסרטון לדבר בעד עצמו

והפעם, כדי לגוון מענייני היום השוטפים החלטנו לצרף סרטון תדמית שמצאנו ברשת (באתר של "אגד ירושלים") ובו סרט תדמית בן 15 דקות של "אגד" שהופק בסביבות 1994 (אפשר לראות זאת על פי האוטובוסים הדו-קומתיים המיתולוגיים אך הלא אמינים שפעלו באותו זמן ועל פי זה שהתחנה המרכזית החדשה כבר נפתחו). הסרט נותן זווית נוסטלגית אך גם מאוד אקטואלית על העבר הלא מאוד רחוק אך המאוד שונה. זו הייתה תקופה שהאוטובוסים הדו-קומתיים היו גאווה, התחנה המרכזית החדשה הוצגה כ"הדבר הבא", האוטובוסים המפרקיים הוצגו כחידוש גדול ששומר על איכות הסביבה (וזאת טרם רון חולדאי נבחר והחל במלחמת חורמה נגד האוטובוסים האלה), האוטובוסים של "אגד" היו צבועים בלבן-אדום נעים ולא בירוק מכוער עם סמל מכוער אף יותר שקצת מזכיר ימים אפלים מלפני 70 שנה (ולא אנחנו אמרנו את זה, כבר דו"ח מבקר המדינה משנת 2001 התייחס לכך בפירוט). והעיקר, "אגד" הייתה מונופול כל יכול אך כנראה הרגישה שמשהו הולך לקרות. אחרת לא היינו עדים להסבר כל כך מפורט למה המונופול של "אגד" דווקא עושה לכולנו טוב. עבר פחות מעשור והמכרזים הראשונים להעברת קווי אגד למפעילים אחרים יצאו לדרך. תושבי טבריה, אשדוד והנוסעים לתל אביב לבאר שבע כבר לא מתגעגעים ל"אגד". עבור התושבים של רמלה, לוד, בקעת אונו ופתח תקווה, "אגד" ו"דן" על מגרעותיהם הם משאלה כמוסה. היום "דן" ו"אגד" כבר רחוקים ממצבם בתחילת שנות התשעים, ועדיין נחמד להיזכר באותם ימים שהיו לפני פחות משני עשורים.
ובכל זאת, כמה סוגיות שהועלו בסרטון (בעיקר בסופו) אקטואליות מתמיד.
1. באחד הקטעים הוצג אוטובוס הנוסע בנתיב תחבורה ציבורית בעוד שלידו הרכבים עומדים בפקקים, כאשר הוא מגיע מרמת אביב למרכז תל אביב בפחות זמן מאשר הרכב הפרטי. כנראה מדובר בנתיב שפונה במיוחד עבור האוטובוס מכיוון שגם אז, וגם כיום אכיפת נתיבי תחבורה ציבורית כמעט ולא קיימת. ההבדל הוא שכיום יש מאות אלפי כלי רכב פרטיים נוספים יותר מאשר אז, וכבישים שבהם לא חלמו על עומסי תנועה בימים ההם (למשל כביש 70 באזור צומת המוביל), הפכו לכבישים בהם יש דיווחי תנועה קבועים, ואף נבנים בהם מחלפים בהשקעות עצומות שלא פותרות שום בעיה. כך שהמצב של האוטובוסים החמיר ולראייה – מאז 1994 (השנה בה הופק הסרטון), כמות הנסיעות בתוך המטרופולין פחתה ב- 20% (וזו ההצדקה לרפורמה הלא מוצלחת שנהגתה ב"נתיבי איילון").
2. על שני פרויקטים דיברו כבר בימים הרחוקים ההם – הארגון מחדש של התחבורה הציבורית והקמת הרשות המטרופולינית לתחבורה הציבורית. בעניין הראשון לקח 17 שנים של תכנון לפני שקיבלנו את יצור הכלאיים שטבעו לא ברור ותועלותיו ברורות אף פחות (בצורה שהוא בוצע, תכנון וביצוע טוב יותר ללא ספק שיכלו לחולל מהפכה), לגבי הרשות המטרופולינית לתחבורה הציבורית – אנחנו מחכים לזה כמו למשיח והרשות עדיין לא הוקמה וכנראה שלא תוקם בשנים הקרובות.
ואחרי שדיברנו, אתם מוזמנים לצפות ולחוות את התרשמותכם. לחובבי תחבורה ציבורית מובטחת חוויה מעניינת.