צפיפות אוכלוסין היא חלק מן המציאות שכולנו חווים מדי יום ביומו. במדינה הקטנה בה אנו חיים, מרכזי התעסוקה והתרבות מושכים אליהם רבים וכתוצאה מכך, בכל יום התנועה אליהם ומהם בלתי פוסקת. נהגי הרכבים הפרטיים חווים את הצפיפות בתור פקקי תנועה, אך בשונה מנסיעה ברכב פרטי, שם כל נוסע יושב בנחת ברכב ממוזג חגור ובטוח, בתחבורה ציבורית המציאות שונה לחלוטין. כל מי שנוסע ברכבת ובאוטובוס – אפילו אלה הנוסעים לעתים רחוקות – יכול לחוות חוויה מאוד לא נעימה כאשר הרכבת או האוטובוס מגיעים לתחנה כבר כשאין בתוכם מקום ישיבה לאיש, ולעתים אף מקום בעמידה. כך יוצא שאוטובוסים לא עוצרים בתחנות דווקא בשעות העומס ובתחנות מצטברת כמות גדולה מאוד של נוסעים.
מי מאיתנו לא חווה את התסכול שבו אתה יודע שתאחר לעבודה, ללימודים או לפגישה רק משום שבחרת (או שפשוט אין לך ברירה) לנסוע בתחבורה ציבורית. לו היה לך רכב פרטי היתה נחסכת ממך ההמתנה בתחנה כשאתה רואה את האוטובוס חולף על פניך ולא עוצר, כשהוא דחוס ועמוס בנוסעים, חלקם אנשים מבוגרים, חלקם חיילים, חלקם פשוט תשושים מהחום הכבד של הקיץ הישראלי. הדעה הרווחת היא שזוהי המציאות שאין מנוס ממנה ועלינו לקבל אותה כמו שהיא. אלא שזו טעות! אפשר וצריך לטפל בבעיה החמורה הזו שנדמה שרק הולכת ומחמירה עם השנים! בקיץ ובחורף, בשעות העומס, אסור לנו לתת לחברות האוטובוסים ולרכבת להתייחס לנוסעים – הלקוחות המשלמים כרטיס נסיעה ושעבורם החברות הללו קיימות – לעשות בנו ככל העולה על רוחן. אנו לא עדר כבשים, ואנחנו יודעים שמגיע לנו טוב יותר. הם עובדים בשבילנו, ולא ההיפך. תגידו: אין מספיק אוטובוסים, אין מספיק נהגים, אין תקציב לקנות עוד קרונות. זה לא בהכרח מצב שאי אפשר לשנות אותו. הבעיה היא שנדמה לממשלה שהציבור מקבל את המצב כגזרה משמיים. אנשים מתלוננים בינם לבין עצמם במקום לצאת ולהרים קולם בפומבי, ולהישמע באמת.
מעבר לכך, לאחרונה התבשרנו בעוד הצעה מיותרת, שאם תתקבל בכנסת היא טומנת בחובה פוטנציאל לפגיעה פיזית של ממש בנוסעים. מדובר בהצעה להגדיל את מספר הנוסעים באוטובוס בעמידה (היום המספר המקסימלי שמותר הוא 10 נוסעים בעמידה). הטיפשות חוגגת: במקום להקצות יותר תקציב או לתכנן את פיזור התחבורה הציבורית בצורה מסודרת שתמלא אחר הביקוש הרב, עולה לו הרעיון המגוחך של דחיסת עוד ועוד נוסעים בעמידה, ולמה הם מחכים? לתאונה הבאה? לעוד נוסע שיעוף ויתנגש בחלון? לעוד זקן שימעד וישבור יד או רגל? למי שאי פעם נסע בעמידה באוטובוס, זה ברור שצריך להיות מאוד זהיר כי נסיעה בצורה כזו היא ממש לא בטוחה.
אז מה הפיתרון? קודם כל לדחות הצעות בסגנון זו המתוארת למעלה. להיפך – צריך להציע דרכים להפחית את מספר הנוסעים בכל אוטובוס, כלומר: הגדלת מספר האוטובוסים הזמינים לנוסעים. הגדלת תדירות הקווים (ולא על חשבון קווים אחרים!). רכישת עוד קרונות לרכבות. במקום להכניס מכונות שתייה ואוכל לאוטובוסים על חשבון מקומות ישיבה – להגדיל את מספר מקומות הישיבה באוטובוס. ואולי הגיע הזמן באמת לשינוי פריסת חברות האוטובוסים בארץ. הרי ברור שבמצב הנוכחי זה פשוט לא עובד. אנחנו צריכים להראות לכל אותן חברות אוטובוסים, ולרכבת ישראל, שאנחנו לא סתם "קהל שבוי". יש לנו קול ויש לנו כח. לא ניתן שידחסו אותנו כמו בהמות באוטובוסים או רכבות שבמקרים רבים אפילו אינם ממוזגים מספיק (והמיזוג הוא הכרחי בישראל כמו שכולם יודעים).
די לצפיפות בתחבורה הציבורית! זה לא רק לא נעים, זה גם לא בטיחותי!
13 תגובות
התגובות סגורות
1) בראש ובראשונה יש לתגבר משמעותית את הקווים הבאים: 7, 9 בשעות השיא, 16, 18, 40, 43 בשעות השיא, 51, 61, 67, 82, 129 בשעות השיא, 126, 204(ניתן לתגבר ע"ח קו 4).
2) איך אתם מתכוונים לפעול בנושא?
אנחנו שוקדים על תוכנית פעולה מסודרת של מחאות. תעדכנו בפעילות דרך הבלוג.
או.קיי… אני מסכימה אבל…
חסר משהו…
היכן הקריאה לפעולה מאורגנת?
זהו סיפתח והקריאה לפעולה עוד תבוא. אנחנו בינתיים קוראים לדווח על עומסים ולצלם אותם ולשלוח לנו.
10 בעמידה?
תסעו פעם אחת בקו 16 ותראו 30 בעמידה.
אתם חיים בסרט………….
10 בעמידה בקווים בינעירוניים שהנסיעה בהם אורכת לפחות שעתיים-שלוש כמו קווים למשל לרחובות, ראשון וכמובן גם לאזורים הרחוקים יותר
הכוונה היא אכן לקווים בינעירוניים ולא לקווים עירוניים שבהם הנסיעה קצרה ותחלופת הנוסעים גדולה.
זה נכון הצפיפות באוטובוס זה דבר בהחלט לא בריא במיוחד במדינה שלנו,לאור כל בעיות הטרור לא חסרות לנו בעיות אם זה,כי זה בהחלט רעיון טוב לאויב לעושת פיגוע,וזה אכן קרה לא פעם אחת,אני חושב שיש לחשוב על דרכים שונות כמו באירופה שיש חשמלית או רכבת תחתי זה הרבה יורת גדול וטוב ואולי גם ימנע את הצפיפות.
צריך לתגבר את פעילות הקווים 5,25,47,48,125 ו143 אני נוסע קבוע ב25 ו47 ורואה מה קורה בקווים האחרים כשהם עוצרים בתחנות,עומס בלתי אפשרי בשעות השיא ולפעמים אי אפשר להגיע לדלת עקב העומס.
אין ספק שבאופן כללי – כלל הקווים צריכים להיות מתוגברים כך שתדירותם תתחיל להשתוות לרמה אירופאית , דהיינו תדירות שלא נופלת מ-5-10 דק' (!) בשעות היום. לצערנו, דבר זה דורש מכונות רבות ויותר קשה – יותר נהגים.
ואם כבר הזכרת מכונות,
אני חייב להתלונן על המצב המזוויע של רוב האוטובוסים מבחינה אסטית ועוד יותר להתלונן על תקינותם מבחינה מכנית ששומעים את המנוע נאבק בעצמו מקילומטרים.
גם אם אוטובוס עולה מיליון שקל
עדיין שווה יותר מכל הרפורמה הזאתי שעלתה לנו 200 מיליון – כ- 200 אוטובוסים חדשים מהניילונים.
מפעל הארגז – זה שמרכיב את האוטובוסים – אינו עובד בימים האלה בתפוקה גדולה במיוחד
אני יודע כי אני עובר לידו בדרך לעבודה שאליו דרך אגב אני הולך בגלל הביטול השערורייתי של קו 9 לעזריאלי
כל הכבוד!!
אומנם לא חסר לנו מחאות כרגע בארץ אבל בהחלט המצב בתחבורה הציבורית חמור מאין כמוהו.
זה ממש זילזול בנוסעים ובציבור, לדעתי זו גם מחאה שהנהגים צריכים לקחת בה חלק, התמודדות שלהם לא קלה גם כן.
העם דורש תחבורה ציבורית נורמלית!
שלום רב וחג שמח
אני נוסעת קבועה (לצערי) מזה מספר חודשים בשרותי הרכבת ואוטובוס ומשתשמת בשירותי האוטובוס מרכבת מרכז (סבידור) לתוך ת"א על צומת פרשת דרכים.
מדוע אין תלונות על מצב התחנות עצמן – כאשר אני בטוחה כי מצב התחנות זהה בכול הארץ.
כאשר גם בשמש וגם בגשם אינן מצלות ומגוננות וכלל אינן עושות את העבודה והגדול אך הגודל ממש לא יכול להכיל את כמות הנוסעים העומדים בהמתנה
השמש החמה – ללא אפשרות לעמוד בצל מחכה 15-20 דקות בשמש החמה של ת"א לאוטובוס שמגיע עמוס ומסריח מצפיפות
והגשם שיגיע – אני כבר רואה את עצמי מגיעה לעבודה רטובה עד גובה החגורה ובהגעת האוטובוס נדחפת בין אנשים רטובים עם מטריות מטפטפות
מדוע לא יוצאת מחאה לשיפור התחנות בגודל לאורך והגנה טובה יותר משמש וגשם