על האגודה הנלחמת והגילדה הנרדמת

ברשומות הקודמות שעסקו ברה-ארגון כבר דובר על כמה הוא ישפיע על אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. אלא שלמרבה ההפתעה ההתייחסות של כל אחת מאגודות הסטודנטים לנושא היא שונה מאוד ולמעשה הפוכה. בעוד שאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב הייתה מעורבת בתוכנית הרה-ארגון כבר מהפעימה השנייה, אגודת הסטודנטים (שבינתיים מותגה מחדש כ"גילדה") נדמה שאינה נקפה אצבע בנושא. בעוד שנציגי אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב נפגשו עם נציגי נתיבי איילון והביעו את הסתייגויותיהם, נציגי הגילדה שמעו על הרה-ארגון בעיקר בעיתונים וכפי הנראה לא טרחו להתעמק בנושא. בעוד שנציגי אוניברסיטת תל אביב נלחמים כמו אריות ואף מתקצבים קמפיין נגד ביטול קו 45 (ואפשר להתווכח עד כמה המחאה הזו שווה הוצאה מכספי ציבור הסטודנטים), נציגי בר אילן, שביטול קו 45 (וגם קיצור 7 לבני ברק) יוצר מצב שלא יהיה יותר קו שממש מקיף את האוניברסיטה (אלא רק קווים המגיעים לשער גהה ושער אונו) יפגע יותר בהם כי אין חלופה ראויה למקטע זה (מה שאי אפשר להגיד על הקטע בין גבעתיים לתל אביב) קולם לא נשמע ברחבי הקמפוס ובאמצעי התקשורת. בעוד שעל ביטול 27 שמענו חדשות לבקרים, על ביטול קו 64 שהוא הקו היחיד שמחבר בין בר אילן למרכז תל אביב בלי צורך בהחלפה שמעו בקושי.
המקרה הבא מדגים את הסוגיה. בעוד שנציגה מאגודת אוניברסיטת תל אביב ניסתה לרתום אותנו למאבק נגד ביטול קו 45, במקרה של בר אילן קרה מקרה הפוך. יו"ר "תחבורה בדרך שלנו" הגיע במיוחד לאוניברסיטת בר אילן בשביל להשיג את נציג אגודת הסטודנטים כדי להעלות את הנושא. הוא הופנה לדובר הגילדה. אחרי הצגת הדברים הדובר אמר שהנושא חשוב מאוד ושאחד מסגני יו"ר אגודת הסטודנטים ייצור איתי קשר בהקדם. לאחר כמה ימים שהקשר לא נוצר, נשלח מייל תזכורת לדובר האגודה. התשובה שהתקבלה היא "הסגן נמצא בחו"ל. ישתדל לחזור אלייך עד יום שני". בינתיים כבר יום שישי ושום פנייה מבר אילן לא הגיעה. אז כנראה שלראשי אגודת הסטודנטים יש נושאים חשובים יותר וכנראה יש להם דרכים טובות להגיע לאוניברסיטה גם לאחר הרה-ארגון, אבל לסטודנט הפשוט שב- 1 ביולי יאחר לבחינה כי הקו שהסיע אותו במשך השנה פשוט לא קיים יותר, תהיה בעיה. "הגילדה" לא חייבת בהכרח להתנגד לשינויים שנעשו, כי ייתכן וימצאו בהם שיפורים (ולדעתנו ברוב המקרים, ובניגוד לאוניברסיטת תל אביב, שיפור לא יהיה) אבל להיות בסוד העניינים, להיות בקשר עם "נתיבי איילון" ולהציע הצעות ייעול (כי מניסיון הערות כאלה משפיעות כל עוד לא מדובר בחתירה תחת יסודות התוכנית) זו חובה, ומי שלא עושה כך פשוט לא ממלא את הבטחתו לבוחר ואת הכספים המועברים אליו דרך דמי הרווחה, ולזה נגיע בהמשך. תקוותנו כי כך לא הדבר באוניברסיטת בר-אילן.
ההבדל בין האגודות בולט גם ביחס לתחבורה עבור החוזרים מיום הסטודנט. בעוד שבמשך השנים לאחר יום הסטודנט "דן" מעמידה לרשות הסטודנטים אוטובוסים מיוחדים של קווים 27 ו- 25 (שיוצאים ברכבים מפרקיים), בבר אילן שום דבר לא נעשה. וכך הסטודנטים בבר אילן נאלצים להמתין לקו 68 של "קווים" שיוצא (אם הוא בכלל יוצא) פעם ב- 20 דקות באוטובוס לא מפרקי ומתמלא בצורה שחלק מהאנשים נאלצים להמתין בתחנה לאוטובוס הבא במקרה הטוב או לקחת מונית במקרה הפחות טוב. למרות פניית יו"ר "תחבורה בדרך שלנו" בנושא מבעוד מועד, לא ברור אם ייעשה משהו ביום הסטודנט הקרוב שיחול ב- 30 במאי.
ביום רביעי הקרוב (1 ביוני) יתקיימו הבחירות השנתיות לאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן. אנו פונים לציבור הסטודנטים הבוחרים להכניס למערכת השיקולים שלהם כשהם בוחרים את הנושא התחבורתי ולשאול את עצמם: האם ההגעה שלי לאוניברסיטה מספיק נוחה? האם התא השולט לפחות ניסה לעשות משהו כדי לשפר את הגישה לאוניברסיטה? האם במצע של אחד התאים בכלל מופיע הנושא התחבורתי? אין פה קריאה להחרים גוף זה או אחר, אך יש במידע שהובא ברשומה זו כדי להראות שהאגודה הנוכחית (ולמען ההגינות גם הקודמות) לא בדיוק טורחת לתת מענה ראוי לפונים בנושא חשוב כמו זה.

שתפו אותנו בפעילות האגודה של בר אילן בנושא תחבורה ציבורית ותספרו איך היה יום הסטודנט מבחינת תחבורה חזרה. ובכלל, כל דבר אחר שאתם רוצים לומר ניתן להפנות לדף שלנו בפייסבוק http://www.facebook.com/tachbura